כסף לא קונה אושר, אבל הוא בהחלט יכול לקנות שקט נפשי. הרבה פעמים מגיעים אלי זוגות שמרגישים לא רגועים לגבי מצבם הכלכלי, והשאלה הראשונה שלי תהיה "האם יש לכם כסף בצד שמיועד לרפד אתכם במצבי חירום?".

כלכלת בית יציבה שמאפשרת חופש ורוגע מתחילה בקרן חירום. זה קו ההגנה הראשון שלכם. את קרן החירום מתחילים לחסוך ברגע שיצאתם מחוב, כי חוב הוא מצב חירום כלכלי ולא הגיוני להיערך לחירום בזמן חירום.

אז בהנחה שאתם על קו האפס או קרוב לשם, תשאלו את עצמכם: האם אתם מוכנים למצבים הבאים? ומה יהיו ההשלכות על החיים שלכם הם יקרו מחר?

1. מכונת הכביסה התקלקלה ולא שווה לתקן אותה
2. הטלפון שלכם נדרס
3. האוטו צריך תיקון
4. הילד חולה, נגמרו לכם ימי המחלה (או שאתם עצמאים) ואתם צריכים להיות איתו בבית שבוע בלי לעבוד

 

הייתי רוצה שעבור כל הקוראים שלי התשובה לשאלות האלה תהיה: "כן, אנחנו מוכנים. זה יהיה מעצבן לאללה אבל כלכלית זה לא באמת ישנה את מצבנו". נשמע דמיוני? זה יכול אמיתי לגמרי.

הכלי שגורם לקסם הזה לקרות נקרא "קרן חירום". קרן החירום היא כסף נזיל וזמין שיושב בצד ורק ממתין לכל הסיטואציות האלה. אני שומעת הרבה את הביטוי "כסף לבן ליום שחור", שהוא גם מדוייק מאוד. אגב – יש שאומרים שקרן חירום עושה לחוק מרפי מה ששום עושה לערפדים 🙂

את קרן החירום צריך לחסוך שקל לשקל וזה לוקח זמן. גם אם זה מרגיש כמו עיכוב בהתקדמות הכלכלית, זה שלב שלא הייתי מדלגת עליו בשום מצב, לעולם ואף פעם! מצבי חירום, בלת"מים ושינויי תכנית יכולים לשבש כל תכנית כלכלית אם לא ערוכים אליהם. והדברים האלו תמיד קורים. אין אדם בעולם שמצליח ליישם את התכנית הכלכלית שלו באופן מושלם בלי הפתעות בדרך, ולכן חלק מהתכנית הכלכלית היא היערכות לכאפות של החיים.

 

---

מה העיקרון פה?

אתם חייבים שיהיה לכם כסף מוכן בצד למצבי חירום. אחרת יהיה אוי ואבוי. מתחילים לחסוך את הכסף הזה מיד כשמסיימים לשלם את כל החובות.

רוצים לדעת כמה כסף צריך לחירום, ואיפה לשמור אותו? תמשיכו לקרוא.

 

---

כמה כסף צריך לשמור בצד?

קרן חירום ממלאים פעם אחת, ונוגעים בה רק בחירום – אבל איך יודעים שהיא "מלאה"?

כלל האצבע אומר: בקרן החירום צריך להיות הסכום שאתם מוציאים בחודש, כפול שלושה עד שישה חודשים. כלומר, סכום ההוצאות שלכם צריך להיות מוכפל בין שלושה ועד שישה חודשים.

לפי מה מחליטים איזו נקודה בטווח שבין 3 עד 6 חודשים נכונה לכם?

אם יש לכם ילדים או מישהו אחר שתלוי בהכנסה שלכם או אם יקח לכם יותר משלושה חודשים למצוא עבודה חדשה במקרה שתפוטרו או תעזבו, או אם יש לכם התחייבויות כלכליות כמו משכנתא – כל אלה הן סיבות להוסיף חודש הוצאות נוסף לחישוב קרן החירום שלכם.

הנה כמה דוגמאות למצבים שונים ולחודשי המחייה שדרושים להם:

1. סטודנטים שגרים בשכירות והחיים שלהם גמישים – יכולים להסתפק בכסף שיספיק לשלושה חודשי מחיה בקרן החירום.
2. משפחה עם שני ילדים ומשכנתא צריכה לשמור בקרן החירום כסף שיספיק לשישה חודשי מחייה.

 

היופי בחישוב הזה הוא שהוא מאוד גמיש והוא יכול להשתנות לפי רמת החיים שלכם ומצבכם האישי. הסכום שאתם צריכים לשמור בקרן החירום ינוע לרוב בין 30,000 ש"ח ל-180,000 ש"ח. זה טווח מאוד רחב, שמשקף כמה שונים החיים הכלכליים של אנשים שונים.

איך חוסכים לקרן החירום?

מייעדים סעיף מיוחד בתכנית ההוצאות לטובת חיסכון לחירום. ככל שתחסכו יותר כל חודש ככה תסיימו את המשימה הזאת מהר יותר.

איפה שומרים קרן חירום?

קרן החירום חייבת להיות מאוד נגישה ונזילה, ומכיוון שהיא הביטוח שלנו אנחנו לא רוצים לשים אותה במקום מסוכן. זה משאיר לנו בגדול רק שתי אפשרויות מרכזיות: פיקדון בבנק או קרנות כספיות.

האם זה אומר שהכסף בקרן החירום סתם ישב ויאבד ערך?

במידה מסויימת כן. הכסף לא מיועד להשקעה וצמיחה אלא לביטוח.

איזו תשואה כן אפשר לעשות בלי סיכון גבוה מדי?

קרנות כספיות (וזו לא המלצה לקנייה!!) הן אפשרות שנותנת תשואה קרובה לריבית בנק ישראל. נכון ל-2025 זה כ-4%, וזה לא מעט לכסף נזיל בסיכון נמוך. חלק מהבנקים והארנקים הדיגיטליים נותנים תשואה על חיסכון – אבל זה משתנה על בסיס חודשי ולכן לא ניתן לתת דוגמאות ספציפיות שישמרו על רלוונטיות לאורך זמן.

 

---

צעד אחר צעד

1. דבר ראשון, צאו מהמינוס ומכל חוב אחר.
2. תגדירו חיסכון לחירום – חיסכון לא מוגדר ייתן פחות תחושת שלווה במקרה חירום.
3. חשבו כמה כסף אתם צריכים בחיסכון (= ההוצאה החודשית שלכם כפול 3 עד 6).
4. הוסיפו סעיף חיסכון לחירום להוצאות החודשיות השגרתיות שלכם. עצה שלי – תהיו אגרסיביים ונסו למלא אותה מהר.
5. אחרי שהקרן חירום מלאה, אין צורך להוסיף לה כסף אלא אם משתמשים בה.
6. שמרו את החיסכון במסגרת בטוחה ונגישה. השתמשו לחירום בלבד.

 

---

 

באמת צריך ״קרן חירום״? כן. זה מציל חיים.

ליוויתי זוג צעיר לא מזמן. תוך כדי התהליך, התברר שהם חסכו סכומי כסף יפים, אבל החיסכון לא הוגדר כחיסכון למטרה ספציפית (הם התלבטו אם הכסף יועבר להשקעה, לרכישת נכס וכו׳). כחלק מהתהליך שלנו, שייכנו חלק מהחיסכון הזה לטובת קרן חירום. שבועיים אחרי כן בן הזוג פוטר מעבודתו.

זאת יכלה להיות כאפה רצינית, כי דמי האבטלה לא כיסו את כל המשכורת שהוא היה מכניס – אבל, הם היו מוכנים! במקום שהפיטורים של בן הזוג יהפכו למקרה מעורר חרדה, הם לקחו יומיים להתבאס ואז המשיכו בחייהם בחיפוש אחרי עבודה מתאימה, בצורה רגועה ושקולה.

סוף טוב, הכל טוב – בזכות קרן החירום, בן הזוג יכל להרשות לעצמו לחפש עבודה חדשה ברוגע, ולעשות תהליך ארוך שבסופו הוא מצא עבודה שהוא אהב הרבה יותר, בשכר שווה למה שהיה לו.

אז, בניית ״תוכנית חירום״ היא אולי לא החלק הכי מלהיב בתכנית הכלכלית, אבל מנסיוני זה הדבר היחיד שקונה הכי הרבה שקט נפשי ארוך טווח. ליציבות של קרן חירום אין תחליף והיא תאפשר לכם שלווה שלא הכרתם לפני ששייכתם את הכסף למטרה הזאת.